בדיקות עלים במטעים

ביצוע בדיקות מעבדה לחומר צמחי, במטע או בשדה, הוא כלי מוכר וותיק בארגז הכלים של כל חקלאי ואגרונום.

תוצאות הבדיקות הצמחיות הינן גורם משמעותי בהכנת תכנית הזנה לגידול טרום העונה,

או לזיהוי סימני מחסור לא מוכרים תוך כדי העונה כדי להגיב בצורה יעילה.

בשנים האחרונות נכנסו שיטות בדיקה נוספות, לעיתים נוחות יותר, המחליפות את האנליזות הצמחיות (כגון צילומים מרחפנים או לוויינים) אך יחד עם זאת, לבדיקות הצמחיות אין עדיין תחליף ראוי.

היתרון של בדיקת עלים בפרט, וחומר צימחי בכלל:

לבדיקת החומר הצמחי, עלים, מקטעי עלים או פירות יש יתרון משמעותי בכך שהיא נערכת על הצמח עצמו ומשקפת את מצבו. כל בדיקה אחרת שמתבצעת בשדה יכולה לספק מידע חלקי על מצב הגידול, אבל בדיקת הצמח מאגדת את התוצאה של כל ההשפעות השונות עליו.

במטעים, שהם גידול רב שנתי, יש לבצע דגימת ובדיקת עלים לפי מועד המומלץ לכל גידול. יש מחקרים וותיקים ורבים בנושא, וכן נאסף בארץ ידע אמפירי רב של עשרות שנים בגידולים השונים.

ככל שמנת הדשן תגדל לגידול, עד רמת הדישון המיטבית, תתקבל תוספת ביבול. מעבר לכך, לא יתקבל שיפור. במידה וכמות הדישון  תהיה מעבר לאופטימום תיווצר המלחה ועקה לגידול.

חשוב לציין, שבבדיקות הצמחיות המודל מבחין גם במחסור גלוי (נזק גלוי לגידול וליבול) וגם במחסור סמוי שבו הגידול נראה תקין (תוצאות הבדיקה מראות מחסור שאינו נראה לעין). מחסור סמוי יגביל מתן יבול אופטימלי.

ישנו גם מודל החבית של ליביג, אשר מראה, שההזנה צריכה להיות מאוזנת ונכונה כיוון שיסוד הזנה מסוים שנמצא במחסור (במקרה הספציפי של הדוגמא – זרחן) מהווה את "החוליה החלשה" במשטר ההזנה והגורם המגביל ליבול אופטימלי.

ישנם שיקולים מקצועיים נוספים שיש לקחת בחשבון, לדוגמא:

• מאפייני החלקה,
• גיל החלקה,
• מצב החלקה,
• יבול קודם וחזוי,
• השתנות בדיקות עלים משנה קודמת,
• מאפייני קרקע ובדיקות קרקע,
• טיב מי ההשקיה ותכולת חומרי ההזנה.

דגשים –

• חשוב לבצע את דיגום העלים לכל גידול לפי הפרוטוקול שלו תוך מתן דגש למועד המתאים

  לדיגום.

• בדשן-גת ניתן לקבל שירותי דיגום ושירותי מעבדה בסטנדרטים הגבוהים ביותר.

  לאחר שיקלול הנתונים השונים, מפיקים תוכנית דישון עונתית לגידול הספציפי.

לסיכום,

ביצוע בדיקות עלים מדי שנה, במועד המתאים, הינו כלי עבודה חשוב ביכולת ליצירת תוכנית הזנה שנתית ומאוזנת למטע לקבלת יבול אופטימלי תוך השקעת משאבים נכונה.

שחר תבור, אגרונום